מותגי הליקרים המובילים
The Best Liquerrs Brands
להלן מותגי הליקרים (רגילים ופרימיום) הידועים ביותר בעולם.
מאחר וקיימים ברחבי העולם מאות ליקרים שונים, בפרק זה יסקרו כל המותגים שחשוב להכיר.
כדאי לזכור, כי כמעט בכל מדינה בעולם מיוצר ליקר ייחודי, וכן כי ניתן להשיג במקומות שונים בעולם תחליפים זולים יותר למותגים המפורטים להלן.
ליקרי צמחים ועשבים - Herbal Liqueurs:
חלק מליקרים אלה הם מראשוני הליקרים שיוצרו אי פעם, ומקורותיהם באותם השיקויים הרפואיים בהם שומרו צמחי מרפא בתזקיק אלכוהולי.
כמעט כל הליקרים בקבוצה זו הם מותגי פרימיום בזכות ייחודם והמתכון העתיק
על-פיו הם מיוצרים, כאשר ל"בנדיקטין" ול- "שארטרז" שמור מעמד מיוחד בזכות היותם נצר לראשוני הליקרים, אשר יוצרו על טהרת עשבי המרפא.
מאחר וייצור ליקרים אלה ביסס מבחינה כלכלית את יצרניהם במשך מאות שנים, כיום הם מיוצרים על בסיס תזקיקים משובחים, אם כי חלקם יוצר במקור על בסיס ברנדי מקומי פשוט.
בנדיקטין - Bénédictine
פרימיום - ליקר צמחים ועשבים צרפתי על בסיס ברנדי, 40%.
זהו הליקר העתיק בעולם, בייצור מאז 1510.
מידע כללי:
בנדיקטין מיוצר עפ"י המתכון המקורי (ר' בהמשך): 27 סוגי צמחים ועשבים, בהם: אנג'ליקה, טימין, כוסברה, קינמון, הל, אגוז מוסקט, אזוב, היביסקוס, זעפרן, וניל, מור (שרף בשמים המופק מעץ הקומיפורה), אלווי (צמח אפריקאי) ותה (שאר התבלינים הם סודה השמור של המזקקה) מחולקים לארבע קבוצות המושרות לחוד בברנדי מובחר. לאחר מכן מזוקקת כל קבוצה בזיקוק דודי ומיושנת כ- 3 חודשים. בהמשך מוהלים את התזקיקים השונים ומיישנים את הליקר הסופי במשך
כ- 8 חודשים נוספים ("חיתון").
על תווית הבקבוק מצויין "DOM" ("Deo Optimo Maximo") - "אלוהים הטוב והגדול", כמחווה לממציא הליקר שהיה נזיר.
קוקטייל הדגל של הבנדיקטין ה- "B&B", הומצא בשנות ה- 30, בבר שנקרא "21" בניו-יורק, והוא למעשה דילול הבנדיקטין בברנדי. הצלחתו של קוקטייל זה הביאה לייצורו במזקקת בנדיקטין, שם בחרו להשתמש בתערובת של ברנדי מיושנים, כדי ליצור מוצר מיוחד לצד הליקר הקלאסי.
סיפורו של הליקר:
הבנדיקטין נרקח לראשונה במנזר בנדיקטיני (ממסדרי הנצרות הקתולית), בעיר פקם (Fécamp) שבמחוז נורמנדי בצרפת, ע"י נזיר ונציאני בשם ברנרדו וינצ'לי (Bernardo Vincelli). מטרתו של וינצ'לי היתה להמציא תרופה למלריה, שכן המנזר שכן בקרבת העיר המוקפת ביצות, וכך יוצר השיקוי הרפואי על בסיס תזקיק פירות ותמציות עשבים וצמחים, אותם השיג הנזיר מעמיתיו שהתארחו במנזרו לאחר שנדדו ברחבי העולם וחקרו צמחי מרפא שונים.
לשיקוי החדש קרא וינצ'לי: Benedictine ad majorem Dei gloriam"" - "בנדיקטין לתהילת האל הגדולה", ומכאן שמו.
פאנסואה ה- I, מלך צרפת, אהב את השיקוי החדש והורה למנזר לייצרו לטובת חצר המלוכה, אולם עם פרוץ המהפכה הצרפתית ב- 1789, הוצאה להורג משפחת המלוכה והמנזר הועלה באש ע"י המהפכנים. וינצ'לי שנמלט מהמנזר, מכר את מתכונו הסודי לאחד מעשירי העיר שלא התעניין בו כלל וגנז אותו בספרייתו.
חלפו כ- 70 שנה, וב- 1863, התגלה המתכון ע"י קרוב משפחה שהגיע לביקור באחוזה ועיין בכתבים הגנוזים. אותו האיש, שנודע בכינויו "אלכסנדר הגדול" (Alexandre Le Grand) החליט לחדש את ייצור הליקר, וכעבור עשר שנים כבר נמכרו עשרות אלפי בקבוקי בנדיקטין ברחבי אירופה. ב- 1882 בנה אלכסנדר הגדול טירה כדי שתשמש כמשכן למזקקה, ובמבנה מרשים זה מיוצר הבנדיקטין עד היום (ניתן לבקר בטירה, המשמשת גם כמוזיאון לאומנות).
שארטרז - Chartreuse
פרימיום - ליקר צמחים ועשבים צרפתי על בסיס ברנדי, 55% / %40.
מידע כללי:
כיום משווקים השארטרז הירוק והצהוב, וכן מיוצרים השיקוי המר המקורי (נמכר באירופה כתרופה ונצרך בטיפות, 80%) וגרסאות משובחות המיושנות כ- 12 שנה ("V.E.P").
סיפורו של הליקר:
המתכון המקורי כונה "סם לחיים ארוכים" ("An Elixir of Long Life") ונמסר במתנה לנזירים הקרתוזיאנים (ממסדרי הנצרות הקאתולית) בפאריז ב- 1605 ע"י מפקד הארטילריה של מלך צרפת, הנרי ה- IV. איש אינו יודע מה מקורו של המתכון או כיצד הגיע אל אותו אציל, כל שידוע הוא, כי המתכון עשה את דרכו אל המנזר הראשי של המסדר בהרי שארטרז שבדרום צרפת, ושם נגנז מכיוון שהיה מסובך מכדי לייצרו.
ב- 1737, חקר הנזיר ג'רום מובק (Jerome Maubec) את המרשם העתיק, וייצר לראשונה את השיקוי מכ- 130 צמחים ועשבים שונים שהושרו בתזקיק מקומי. השיקוי, שנשא את שם ההרים בהם יוצר, נמכר בתחילה כתרופה, אולם הצלחתו הביאה את הנזירים להמתיקו מעט כדי שיתאים לקהל הרחב, וכך, ב- 1764 יוצר לראשונה ליקר השארטרז הירוק (55%). הצלחתו של השארטרז היתה מהירה, ובכל רחבי צרפת נצרך הליקר כדז'סטיף - משקה קינוח המסייע בעיכול.
עם פרוץ המהפכה הצרפתית ננטש המנזר, וכחמישים שנה אחר - כך, ב- 1838, חזרו הנזירים אל משכנם וחדשו את ייצור הליקר, אך הפעם הוחלט לייצר גרסה מתוקה ועדינה יותר - השארטרז הצהוב (40%).
ב- 1903 הולאם המנזר ע"י ממשלת צרפת והנזירים הוגלו לספרד, שם המשיכו בייצור הליקר במנזר חדש בטרגונה (Tarragona). ב- 1921 חזרו הנזירים לצרפת, אך הגבלות שהטילה הממשלה על ייצור הליקר ורעידת אדמה שהרסה כליל את המנזר הביאו את הנזירים לנדוד ברחבי צרפת ולהקים כמה מזקקות נוספות בטרם הוחזר הליקר המפורסם לייצור סדיר.
ב- 1970, החליט אב המנזר להסתייע בחברה פרטית כדי לייעל את ביקבוק הליקר ושיווקו בעולם, וכן הוחלט, כי כדי לשמור על סודיות המתכון, שלושה נזירים בלבד יותרו מעתה להתעסק בייצורו. גם כיום יידוע המתכון הסודי רק לשלושתם בלבד, והם האחראיים מטעם המנזר על ייצורו.
גליאנו - Galliano
פרימיום - ליקר צמחים ועשבים איטלקי, 30%.
מידע כללי:
בעל טעם מובהק של אניס ווניל, הגליאנו מיוצר מכ- 40 סוגים שונים של צמחים, עשבים, פרחים, שורשים ופירות. ייצורו מתבסס על חלוקת החומרים ל- 7 קבוצות המושרות בתזקיק ומזוקקות לחוד, לאחר מכן מתבצעות שתי מהילות של התזקיקים השונים ויישון של כ- 6 חודשים ("חיתון").
הגליאנו משווק בבקבוק ארוך מאוד הבולט בין הבקבוקים בבר ובכמה ריכוזי אלכוהול שונים. אותה מזקקה מייצרת גם ליקרי אמרטו וסמבוקה, המשווקים בבקבוק דומה.
סיפורו של הליקר:
הגליאנו הומצא ב- 1896 ע"י בעל מזקקה איטלקי מטוסקנה בשם ארטורו ואקארי (Atruro Vaccari), אשר העניק לו את שמו לזכר ג'וזפה גליאנו
(Guiseppe Galliano), גיבור מלחמת איטליה - אתיופיה, שהסתיימה באותה השנה. גליאנו פיקד על הגנת העיר אנדה ז'סוס (Enda Jesus) בקרב נועז שנמשך 44 ימים.
ליקר הגליאנו שווק בארה"ב זמן קצר לאחר שיוצר לראשונה, כשהובא לאמריקה ע"י המהגרים האירופאים שנהרו ליבשת בדרכם לחפש זהב. בארה"ב התפרסם הגליאנו בזכות קוקטייל "הארווי וולבנגר" (Harvey Wallbanger) - וודקה, מיץ תפוזים וגליאנו. קוקטיילים מפורסמים אחרים בהם מככב ליקר זה הם "חלום מוזהב" (Golden Dream) ו- "קדילאק מוזהב" (Golden Cadillac).
סטרגה - Strega
פרימיום - ליקר צמחים ועשבים איטלקי, 40%.
מידע כללי:
ליקר זה מתובל בכ- 70 צמחי תבלין ועשבים שונים, וצבעו הצהוב נובע מתיבול בזעפרן (Saffron). לצד הסמבוקה והאמרטו (ר' בהמשך), סטרגה הוא מהליקרים האיטלקיים המוכרים ביותר בעולם.
שמו של הליקר הוא "מכשפה" באיטלקית עממית.
סיפורו של הליקר:
סטרגה נרקח לראשונה ב- 1860 ע"י ג'וזפה אלברטי (Giuseppe Alberti), סוחר יין מהעיירה בנוונטו (Benevento) שבדרום איטליה.
בנוונטו ידועה באגדות הפולקלור האיטלקי כמקום מפגש של מכשפות, ואלברטי החליט לקרוא לליקר החדש שרקח "מכשפה" לזכר שיקוי האהבה שהמכשפות היו רוקחות על מנת לאחד לנצח זוגות אוהבים.
עם תחילתה של תעשיית הקולנוע האיטלקי, החל ליקר סטרגה לככב בסרטים כליקר איטלקי עממי עתיק, ובכך צבר את המוניטין שפרסם אותו ברחבי העולם.
המתכון לייצור ליקר זה יידוע לשני בעלי המזקקה בלבד.
ליקר 43 (קוורנטה אי טרס) - Licor 43 (Cuarenta y Tres)
ליקר צמחים ועשבים ספרדי, 31%.
מידע כללי:
ליקר זה מיוצר מאז 1924, ומתובל ב- 43 צמחי תבלין ועשבים שונים (מכאן שמו). הטעמים הבולטים בליקר זה הם: לימון, וניל ומיצי פירות.
סיפורו של הליקר:
מקורו של המתכון אינו ידוע, אם כי לטענת היצרן, זהו אחד המתכונים ששרדו כאלפיים שנה בקרטחנה, עיר נמל ספרדית לחופי הים התיכון. בשנת 230 לספירה יוסדה קרטחנה (שנקראה "קרתגו נובה") ע"י הגנרל הסדרובל (Hasdrubal), מגדולי מצביאי קרתגו (שמה של ממלכה היסטורית באזור תוניס של היום), ואז שגשגה בעיר תעשיית ייצור ליקרים שתובלו בצמחים לפי מתכונים צפון אפריקאים מסורתיים.
כיום, ליקר 43 הוא הליקר הספרדי הנמכר ביותר בעולם, והוא פופולארי מאוד בעיקר באירופה ובארה"ב.
רוט 66 - Route 66
ליקר צמחים ועשבים אמריקאי, 40%.
מידע כללי:
ליקר זה מתובל בצמחי תבלין ועשבים שונים הגדלים בסביבת הדרך המפורסמת. בניגוד לליקרים הקודמים שנסקרו בפרק זה, זהו ליקר צעיר יחסית.
סיפורו של הליקר:
דרך מס' 66, המכונה גם "דרך האם" (Mother Road) נחנכה בשנת 1926, והיתה אז הכביש היחיד שקישר בין שיקגו במזרח לקליפורניה במערב. אורכה של הדרך היה בתחילה כ- 800 מייל, וב- 1937 היא הושלמה ל- 2448 מיילים (כ- 4000 ק"מ), כאשר היא חוצה 8 מדינות שונות בארה"ב.
בתור סמל לאומי וכלכלי הפכה דרך 66 למותג אמריקאי והתפתחה סביבה תעשיה גדולה של מוצרים: מסרטים קלאסיים המתארים את המנטליות האמריקאית ועד אביזרי אופנה עם סמלה של הדרך, תחנות רדיו לעוברים ושבים ושירי קאונטרי על הנדודים ברחבי ארה"ב.
ליקרים על בסיס וויסקי - Whiskey Based Liqueurs:
ליקרים אלה הם, למעשה, וויסקי מומתק ומתובל.
מאחר וטעם הוויסקי בולט מאוד בליקרים אלה, נהוג להגישם בכוס וויסקי (Lowball) ולהציע ללקוח קרח
על מנת לעדן את המתיקות החזקה.
כמו - כן, מומלץ להציע ללקוח המזמין אחד מליקרים אלה לטעום את האחרים ולהתרשם מן ההבדלים בתיבול ובניחוח.
ליקרים על בסיס וויסקי סקוטי
דרמבוי - Drambuie
פרימיום - ליקר על בסיס וויסקי סקוטי, דבש וצמחי תבלין, 40%.
מידע כללי:
דרמבוי מיוצר על בסיס תערובת של וויסקי סקוטי בלנדד ומאלט, דבש המופק מפרחי שיח האברש (Heather) וצמחי תבלין.
החל מ- 1990 מיוצרת גרסה משובחת של דרמבוי הנקראת "סרט שחור"
(Black Ribbon), למעשה אותו הליקר בהבדל יחיד אך משמעותי - ייצורו מבוסס על וויסקי מאלט סקוטי בלבד, שמיושן לפחות 15 שנה.
כמו - כן, דרמבוי מיוצר בגרסה שמנתית משובחת הנקראת "דרמבוי קרים" (Drambuie Cream) - ר' "ליקרים שמנתיים" בהמשך.
קוקטייל הדגל של הדרמבוי נקרא "מסמר חלוד" (Rusty Nail): דרמבוי אשר מתיקותו מעודנת בדילול בוויסקי סקוטי.
סיפורו של הליקר:
המתכון המקורי היה שייך לנסיך הסקוטי צ'ארלס אדוארד סטיוארט, שהיה ידוע בכינויו "בוני פרינס צ'רלי" (Bonnie Prince Charlie) והנהיג ב- 1745 מרד כנגד האנגלים. לאחר שהובס, נס הנסיך אל האי סקיי (Skye) שבמערב סקוטלנד, שם התחבא אצל חברו קפטן ג'ון מקינון (Captain John MacKinnon) בטרם המשיך במנוסתו לכיוון צרפת. כהוקרת תודה על שסיכן את חייו והחביא אותו, העניק הנסיך למקינון את המתכון הסודי.
עד סוף המאה ה- 19 יוצר הליקר לתצרוכת משפחת מקינון ואורחיה בלבד
ונמכר רק בפונדק יחיד באי סקיי שהיה שייך לקרובי המשפחה. המקומיים שדברו בשפה הגאלית כינו את המשקה "דרמבוי", קיצור של "אן דרם בויידיך"
("An Dram Buidheach"), שפירושו: "המשקה המספק", ומכאן שמו.
ב- 1909 התחילה משפחת מקינון לשווק את הדרמבוי בבירת סקוטלנד, אדינבורו, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה (1918 - 1914) סופק הדרמבוי לחטיבות הצבא הבריטי וכך הפך לליקר פופולארי ומפורסם.
כיום דרמבוי הוא ליקר הוויסקי הפופולארי ביותר בעולם.
גלייבה - Glayva
פרימיום - ליקר על בסיס וויסקי סקוטי, דבש וצמחי תבלין, 35%.
מידע כללי:
גלייבה מיוצר על בסיס תערובת של וויסקי סקוטי, תמציות מתפוזים ושקדים,
וכ- 24 צמחי תבלין. לאחר המהילה מיושן הליקר כשנתיים.
בעיני רבים גלייבה הוא תחליף פשוט לדרמבוי, אך למעשה מדובר בליקר איכותי וייחודי בטעמו וניחוחו.
סיפורו של הליקר:
במהלך שנות ה- 30 חקר רונלד מוריסון (Ronald Morrison), בעל מזקקה מלית' (Leith), עיר נמל מזרחית לאדינבורו, מתכון עתיק של וויסקי סקוטי מתובל.
ביחד עם כמה מחבריו הטובים שהיו מומחים בטעימת וויסקי, בחר מוריסון תערובת של וויסקי סקוטיים ומהל בה מבחר תבלינים שהשיג מהסוחרים בנמל התוסס.
במהלך אחד הניסיונות טעם חבר מאורקני (Orkney - קבוצת איים בצפון סקוטלנד) את הליקר החדש ואמר בגאלית: "Gle Mhath" (מבוטא "גליי - בה") -
"טוב מאוד" - כך קבל הליקר את שמו.
ב- 1947 היה המתכון מוכן וגלייבה נמכר לראשונה.
ליקרים על בסיס וויסקי אירי
אייריש מיסט - Irish Mist
פרימיום - ליקר על בסיס וויסקי אירי, דבש וצמחי תבלין, 35%.
מידע כללי:
מקורו של ליקר זה בתמד, שיכר הדבש שיוצר באירלנד לראשונה בשלהי המילניום הראשון. התמד, המיוצר מתסיסת סוגים שונים של דבש מהול במים, מהווה חלק בלתי נפרד ממסורת השתייה האירית במשך כאלף שנה.
סיפורו של הליקר:
המתכון של ליקר זה נמסר לבעל מזקקת טלמור (Tullamore), דזמונד וויליאמס (Desmond Williams), ע"י אירי ששב מאוסטריה למולדתו. היה זה מתכון לשיכר תמד אירי שהועבר במשפחתו של האיש מדור לדור.
ב- 1947 ייצר וויליאמס את הליקר לראשונה על בסיס וויסקי "טולמור דיו" (Tullamore Dew), דבש שהופק מפרחי שיח האברש (Heather) וצמחי תבלין. היה זה הליקר האירי הראשון בייצור מסחרי והצלחתו היתה מיידית.
ב- 1963 הועבר שיווק אייריש מיסט לחברת יובלין (Heublein) שהיתה אז אחת ממשווקות הכהילים הגדולות בעולם, והיא שיווקה את הליקר בארה"ב, מה שהפך את אייריש מיסט למותג עולמי.
אייריש קרים - Irish cream
ר' "ליקרים שמנתיים" בהמשך.
ליקרים על בסיס וויסקי אמריקאי (בורבון)
סאות'רן קומפורט - Southern Comfort
פרימיום - ליקר בסגנון וויסקי בורבון בניחוח אפרסקים, 37.5%.
מידע כללי:
ליקר זה מיוצר על בסיס תזקיק דגנים המתובל במבחר פירות וצמחים ומיושן כ- 8 חודשים.
סאות'רן קומפורט נהוג להגיש בכוס וויסקי (Lowball), זאת משום שהוא מזכיר וויסקי בורבון בסגנונו, וכן משום שמקורו במהילה של וויסקי בורבון. הטעם הדומיננטי בליקר זה הוא של אפרסק וניתן להבחין גם בחמיצות שמקורה בהדרים.
מקור שמו של ליקר זה אינו ברור, אך הוא כנראה נבחר ע"י ממציאו כמחווה ללקוחותיו - תושבי דרום ארה"ב הנינוחים.
לסאות'רן קומפורט חיקויים רבים, אך הדמיון בינם לבין המותג המקורי מקרי בהחלט ולכן מומלץ להשתמש בו גם בהכנת קוקטיילים.
קיימות שתי גרסאות נוספות לגרסה הנפוצה:
"100 proof" - תווית שחורה, 50% אלכוהול בנפח - מומלץ בעיקר בהכנת קוקטיילים.
"ריזרב" (Reserve) - תווית כסופה, 40%, מיוצר עפ"י המתכון המקורי על בסיס וויסקי בורבון ומיושן כ- 6 שנים.
סיפורו של הליקר:
סאות'רן קומפורט הומצא ב- 1874 ע"י מ.ו. הרון (M.W. Heron), ברטנדר שעבד ברובע הצרפתי של ניו-אורלינס, לואיזיאנה. הרון יצר את הליקר שהמציא על בסיס וויסקי בורבון, שהוא כמובן התזקיק הפופולארי ביותר במדינות מרכז ארה"ב, ובתחילה אף מזג אותו מחבית של בורבון.
כאשר ראה הברטנדר הצעיר את הצלחת הליקר שהמציא הוא החליט לנסות את מזלו וב- 1889 עבר לממפיס ופתח פאב. את הליקר החדש הוא מכר ב- $2.5 לבקבוק, ועליו חתם: "None Genuine But Mine" - "רק שלי מקורי".
ב- 1904 זכה הליקר בתחרות משקאות נחשבת, והרון פתח פאב נוסף בסיינט-לואיס ובו מכר את ה- "סיינט-לואיס קוקטייל" - סאות'רן קומפורט עם "טוויסט" של לימון. הגימיק היה למכור לא יותר משתי כוסות לכל לקוח כדי להשאיר "טעם של עוד".
במהלך "שנות היובש" (1933 - 1919) לא יוצר סאות'רן קומפורט, אך כשהותרה שוב מכירת משקאות אלכוהוליים חודש ייצורו ועד מהרה הוא הפך לאחד הליקרים הפופולאריים ביותר בעולם.
ליקרים על בסיס ג'ין - Gin Based Liqueurs:
סלו ג'ין - Sloe Gin
ליקר שזיפי בר על בסיס ג'ין, 35% - 26.
מידע כללי:
יצרני ג'ין רבים, כמו גם חברות הליקרים, מייצרים מגוון ליקרי סלו ג'ין ברמות איכות שונות, כאשר המותג הנפוץ ביותר הוא זה המיוצר ע"י חברת "בולס" (Bols) ההולנדית. באירופה, המותגים הפופולאריים הם דווקא אלה המיוצרים ע"י יצרני הג'ין המובילים, וההבדל באיכות הליקר בולט מאוד, שכן יצרני הג'ין מבססים את ייצור הליקר על מיצוי איטי של הפירות הטריים באופן המסורתי.
סיפורו של הליקר:
מיצוי טעמם וניחוחם של שזיפי הבר בג'ין הוא מסורת אנגלית רבת שנים.
טעמם המתוק והמריר של שזיפי הבר מתמזג להפליא בטעמו המר של הג'ין, וזאת כנראה הסיבה לכך ששזיף הבר הוא הפרי היחיד שטעמו ממוצה בג'ין.
ייצור ליקר זה החל ככל הנראה עם עליית הפופולאריות של הג'ין באנגליה.
(בתמונה: ליקר סלו ג'ין של חברת "בולס" ושל חברת " פלימות' ", שנחשב למשובח במיוחד).
ליקרים על בסיס טקילה - Tequila Based Liqueurs:
אגברו - Agavero
ליקר תמצית דמיאנה על בסיס טקילה, 32%.
מידע כללי:
ליקר אגברו מיוצר מאז 1857 במזקקת "לוס קמיצ'ינס" (Los Camichines) השייכת לחברת "חוזה קוארבו" ומייצרת גם את טקילה "גרן סנטנריו" (Gran Centenario) האיכותית.
ייצור ליקר זה מבוסס על השריית גבעולי ועלי צמח הדמיאנה בתערובת של טקילות 100% אגבה כחולה ברמות רפוסדו ואנייחו.
שמו של ליקר האגברו נגזר מצמח האגבה.
סיפורו של הליקר:
שיח ה"דמיאנה" (Damiana, שמו הבוטני - Turnera Diffusa) נפוץ במכסיקו, טקסס וקליפורניה, והוא יידוע ברפואה המכסיקנית המסורתית כבר מתקופת אימפריית המאיה, אז שימש ככל הנראה בעיקר לעידוד הפוריות. מעלי הדמיאנה הארוכים והמשונצים מופק שמן ארומטי מרוכז המוכר בימינו כתרופה צמחית חזקה לבעיות נשימה, בעיות במחזור הדם, בחילות וכיו"ב.
לזרו גיירדו (Lazaro Gallardo), אשף הזיקוק של מזקקת "לוס קמיצ'ינס", רקח לראשונה את ליקר האגברו ב- 1857, אך שיווקו לארה"ב ולרחבי העולם התחיל רק כאשר רכשה חברת "חוסה קוארבו" את הבעלות על המזקקה.
אגברו מוכר כיום כליקר הטקילה הראשון שהוצג לשוק העולמי, ולצידו משווק גם ליקר נוסף באותו הסגנון הנקרא "דמיאנה" ומשווק בבקבוק בצורת אל הפוריות של תרבות המאיה.
מותגי ליקרים אחרים המיוצרים על בסיס טקילה הם ליקרי תות: "בחה רוסה"
(Baja Rosa) ו-"טקילה רוז" (Tequila Rose) וליקר התפוזים: " סיטרונז' " (Citronge).
ליקרים אגוזיים - Nut Flavoured Liqueurs:
אמרטו - Amaretto
ליקר שקדים וגלעיני משמש איטלקי, 28% - 25.
מידע כללי:
ליקר זה מיוצר ע"י חברות איטלקיות רבות הטוענות לבכורה בייצורו.
מותג האמרטו המפורסם והיקר ביותר (פרימיום) נקרא "דיסארונו אוריג'ינלה" (Disaronno Originale) וייצורו מבוסס על שמן גלעיני המשמש ו- 17 מרכיבי טעם נוספים. אמרטו "דיסארונו אוריג'נלה" הוא מותג הליקר האיטלקי הנמכר ביותר בעולם, אולם ניתן להשיג גם ליקרי אמרטו איטלקים זולים יותר אך איכותיים, כמו: "לזרוני" (Lazzaroni), "די לורטו" (Di Loreto), "וילה קולונה"
(Villa Colonna), "סרי" (Sari) ו- "ברברו" (Barbero), או להשתמש באמרטו של חברות הליקרים המובילות (בולס, דה-קייפר...).
סיפורו של הליקר:
סיפורו של אמרטו "דיסארונו אוריג'ינלה" החל ב- 1525, כאשר הוטל על ברנרדינו לואיני (Bernardino Luini), תלמידו של ליאונרדו דה - וינצ'י, לצייר ציור קיר של המדונה (מאריה הקדושה, אמו של ישו) בכנסיית "סנטה מאריה דל - גרציה", בעיר סארונו שבצפון איטליה. לואיני מצא חדר בפונדק בעיר והחל מיד לחפש עלמה יפה שתשמש לו כמודל. כאשר חזר עם ערב לפונדק עייף ותשוש קיבלה את פניו בעלת הפונדק, אלמנה יפת תואר, ולואיני הבין מיד שמצא את שחיפש. השניים העבירו ימים כלילות יחדיו בעבודה על היצירה המורכבת והאשה התאהבה בצייר הצעיר והמוכשר ורקחה עבורו ליקר מיוחד בטעם שקדים - האמרטו.
חלפו להן כמעט 300 שנים, וב- 1817 החלה משפחת ריינה (Reina) לייצר את הליקר העתיק ולשווקו באופן מסחרי. לא ברור כיצד התגלגל המתכון אל המשפחה.
מקור השם (מאיטלקית): אמרטו = מריר, שכן השקדים ממנו מיוצר האמרטו הם מזן מריר (ששמו "Prunus Amygdalus Amara").
פרנג'ליקו - Frangelico
ליקר אגוזי לוז איטלקי, 24%.
פרנג'ליקו מיוצר בצפון איטליה בתיבול אגוזי לוז קלויים (Hazelnuts), קקאו, קפה, וניל וצמחי תבלין, ומיושן בחביות עץ אלון.
מקורו של ליקר זה בנזירים שחיים בצפון איטליה מזה כ- 300 שנה ומייצרים ליקרים מפירות הגדלים סביב המנזרים. הבקבוק בו נמכר פרנג'ליקו מעוצב בצורת נזיר עומד ושרוך לבן קושר את גלימתו סביב המותן.
פרנג'ליקו פופולארי בעיקר כתוספת לקפה או כמרכיב בקוקטיילים.
מקור השם: בשמו של נזיר מפורסם, פרנג'ליקו שמו, שחי באזור במאה ה- 17.
ליקרי פירות - Fruit Liqueurs
ברחבי העולם מיוצרים ליקרים כמעט מכל פרי המכיל סוכרים: תפוז, בננה, משמש, אפרסק, אגס, שזיף, תפוח, דובדבן, קיווי, ליצ'י, פסיפלורה, תות, מלון, אבטיח, אוכמניות למינהן וכו'.
חברות הליקרים מציעות מגוון רחב של ליקרי פרי, רובם מומלצים בעיקר בהכנת קוקטיילים או בהגשת "פרפה".
מאחר וקצרה היריעה מלפרט אודות כל ליקר פרי שמיוצר, המותגים המפורטים להלן הינם בעלי ייחוד מסויים או שהם מותגי פרימיום. כך, למשל, לא מפורט על ליקר מלון באופן כללי (ידוע לכולנו מהו מלון ומהו ליקר...), אך מוצג ליקר "מידורי" אשר מוכר ברחבי העולם כמותג בזכות איכותו וייחודו.
ליקרי פרי הדר
ליקרים אלה נפוצים מאוד בקוקטיילים, ומיוצרים ברמות איכות שונות: מפשוטים מאוד (קירסאו וטריפל-סק) ועד למותגי פרימיום (קואנטרו, גרנד מרנייה וכו').
קירסאו - Curaçao
ליקר תפוזים, מיוצר ע"י מגוון חברות ליקרים, 25% - 17.
במקור יוצר באי הקאריבי קירסאו (ומכאן שמו) מקליפות התפוזים המקומיים שנחשבים לאיכותיים מאוד, תפוזים קטנים בעלי קליפה בשרנית ושמנונית. כיום מיוצר במקומות שונים בעולם, כאשר המותגים האיכותיים מיוצרים עדיין מקליפות תפוזי קירסאו.
מכיוון שליקר זה משמש בהכנת קוקטיילים רבים, החברות מייצרות אותו גם בצבעים כתום - אדום, כחול ואף ירוק, כאשר מדובר בליקר השקוף בתוספת צבעי מאכל, שמטרתם להעניק לקוקטיילים מגוון צבעים.
ליקר זה אינו מומלץ להגשה נקי, שכן קיימים ליקרי הדרים איכותיים הרבה יותר.
טריפל-סק -Triple Sec
ליקר תפוזים, מיוצר ע"י מגוון חברות ליקרים, 40% - 20.
ההבדל בין טריפל-סק לקירסאו אינו משמעותי וניתן להשתמש בכל אחד מהם כתחליף לשני, תוך התחשבות ברמת האלכוהול ובמתיקות. חברות רבות מציינות על תווית בקבוק הטריפל-סק "טריפל-סק קירסאו".
באופן מסורתי, טריפל סק זוקק פעמיים בכדי לטשטש את המתיקות האופיינית לפרי ההדר, ולכן אחוז האלכוהול שבו גבוה עפ"י רוב מזה שבליקר הקירסאו.
טריפל-סק יוצר לראשונה ככל הנראה ע"י חברת "קואנטרו" (ר' בהמשך) ומטרתו היתה יצירת ליקר קירסאו ייחודי בעזרת שימוש בזיקוק כפול.
פירוש השם (מצרפתית): "טריפל" = משולש, "סק" = יבש
(חסר מתיקות). הכוונה היא להיותו יבש יותר מליקר הקירסאו.
סברה - abraS
ליקר תפוזים ושוקולד ישראלי, 26%.
ייצור ליקר זה החל ב- 1967 ביוזמה ישראלית ובשיתוף עם תאגיד "סיגרמס" (Seagram's) הקנדי ונחל הצלחה בין לאומית, בעיקר בקרב הקהילות היהודיות.
סברה נחשב לליקר איכותי בזכות השילוב המתון והמעניין בין טעמו של תפוז הייצוא הישראלי, ה- " ג'פה " (Jaffa) לטעם השוקולד, ומשווק בבקבוק בצורת כד יין עתיק מהתקופה הפניקית (המאה ה- 11), שנתגלה בישראל.
ליקר סברה מיוצר גם בטעם קפה (ר' "ליקרי קפה או שוקולד" בהמשך).
מקור השם: "צבר" הוא כינוי לישראלי הנגזר מהקקטוס הנפוץ.
אורום - Aurum
פרימיום - ליקר תפוזים איטלקי על בסיס ברנדי, 40%.
מיוצר על בסיס ברנדי איטלקי המיושן כ- 10 שנים ותפוזים מהרי אברוצי המעניקים לו טעם וניחוח ייחודיים. מיושן שוב לאחר המהילה ונמכר בבקבוק בצורת כד יין עתיק שהתגלה בחפירות בפומפיי.
פירוש השם (מלטינית): אורום = זהב.
מנדרין נפוליאון - Mandarine Napoleon
פרימיום - ליקר מנדרינות בלגי על בסיס ברנדי, 38%.
מיוצר מאז 1892, על בסיס ברנדי בלגי, שמן קליפות מנדרינות "טנג'רין" סיציליאניות וצמחי תבלין. מזוקק בזיקוק דודי 3 פעמים, נמהל בקוניאק ומיושן כ- 3 שנים.
פירוש השם: עפ"י הסברה, נפוליאון בונפרטה הזמין את ייצור הליקר זה ומכאן שמו. באין עדות רשמית לכך, רבים סבורים כי השם נגזר מרמת איכות הברנדי ממנו מיוצר ליקר זה: רמת נפוליאון (ר' פרק 7).
קואנטרו - Cointreau
פרימיום - ליקר תפוזים צרפתי על בסיס ברנדי, 40%.
מיוצר מאז 1849, על בסיס ברנדי צרפתי וקליפות תפוזים מסוגים שונים המיובאים למזקקה שבצרפת מכל רחבי תבל. מזוקק פעמיים בזיקוק דודי, כשקליפות התפוזים מושרות בתזקיק.
קואנטרו הוא ליקר התפוזים הנמכר ביותר בעולם, ותאגיד "רמי - קואנטרו"
(Rémy - Cointreau""), שהוקם בשנת 1991 הינו אחד מעשרת תאגידי ייצור ושיווק הכהילים הגדולים בעולם.
מקור השם: שם משפחתו של ממציא הליקר: אדוארד קואנטרו.
גרנד מרנייה - Grand Marinier
פרימיום - ליקר תפוזים צרפתי על בסיס קוניאק, 40%.
מיוצר מאז 1880, על בסיס קוניאק צרפתי משובח וקליפות תפוזי ביגראדיה (Bigaradia) - תפוזי בר הגדלים באיזורים טרופיים.
לאחר השרייה ממושכת של קליפות התפוזים בקוניאק, מזוקק הקוניאק שוב ומיושן בין 6 ל- 8 חודשים. הקוניאק המשמש בייצור
ליקר זה מיוצר גם הוא ע"י אותה מזקקה, "מארנייה - לפוסטול"
(Marnier - Lapostolle), ונחשב לאיכותי מאוד.
בעבר יוצר ליקר זה בשלוש גרסאות:
"עניבה אדומה" (Cordon Rouge, 40%) הוא המותג המיוצר גם כיום;
"עניבה צהובה" (Cordon Jaune, 40%) יוצר על בסיס ברנדי מובחר
(ולא קוניאק) והומלץ לבישול גורמה ומנות אחרונות (למשל:
קרפ צרפתי);
"קרם דה גרנד מרנייה", (Crème de Grand Marnier, 17%)
היה הליקר המסורתי בגרסה שמנתית וטעמו היה חלבי ומעודן.
כיום משווקת הגרסה המקורית, "עניבה אדומה", וכן 3 גרסאות מיוחדות יקרות מאוד (ר' תמונות):
"סנטנר" (Centenaire) - ייצורו החל לרגל חגיגות 100 שנה למזקקה,
על בסיס קוניאק שיושן 25 שנה. מיושן כשנתיים נוספות לאחר המהילה.
"סן סנקנטנר" (Cent Cinquantenaire) - ייצורו החל לרגל חגיגות 150 שנה למזקקה, על בסיס קוניאק שיושן 50 שנה. מיושן כ- 3 שנים נוספות לאחר המהילה.
"בציר לואי אלכסנדר" (Cuvee Louis-Alexandre) - ע"ש מייסד המזקקה, גרסה מיוחדת על בסיס קוניאק הנבחר בקפדנות, לאניני הטעם שמסוגלים להבחין בהבדלים הדקים...
פירוש השם (מצרפתית): "גרנד" = גדול, מרנייה הוא שם משפחתו של מייסד המזקקה.
ליקרים טרופיים
מקורם של ליקרים אלה בארצות הטרופיות החמות והם מאופיינים במגוון טעמים מתוקים מיוחדים. הפירות המשמשים בייצור ליקרים אלה הם פירות טרופיים: בננה, אננס, קוקוס, פפאיה, מנגו וכו'. בשל המתיקות החזקה המאפיינת את הליקרים בקבוצה זו מומלץ להגישם בהגשת "פרפה", אלא אם הם ליקרי פרימיום.
ליקרים אלה משמשים היטב בהכנת קוקטיילים וכן ניתן להגישם נקיים כמשקאות קינוח.
מאליבו - Malibu
פרימיום - ליקר רום בהיר וחלב קוקוס מברבדוס, 21%.
מיוצר מאז 1980, על בסיס רום בהיר מיושן וחלב אגוזי קוקוס מקומיים.
חלב אגוזי הקוקוס נמהל ברום לאחר היישון, מה שיוצר ליקר שקוף מעודן.
מליבו נחשב לליקר רום וקוקוס המוכר והאיכותי ביותר בעולם ומשווק בריכוזי אלכוהול שונים (28% - 21).
פירוש השם: נקרא ע"ש השכונה והחוף היוקרתיים בלוס - אנג'לס.
בטידה דה-קוקו - Batida de Coco
ליקר רום בהיר וחלב קוקוס מברזיל, 16%.
המותג המקורי מיוצר ע"י חברת "מנגרוקה" (Mangaroca), וניחן במרקם חלבי ובצבע לבן.
קיימים מוצרים תחליפיים רבים לבטידה המקורית המיוצרים ע"י מגוון חברות ומשווקים ברחבי העולם כמרכיב אקזוטי בקוקטיילים.
פירוש השם (מפורטוגזית): בטידה = ניעור, קוקו = קוקוס.
פינייה קולדה - Piña Colada
קוקטייל רום בהיר, חלב, קוקוס ואננס.
זהו בעצם קוקטייל מבוקבק,שיוצר להנאת התיירים שבקרו באיים הקאריביים ובברזיל ורצו להמשיך וללגום את הקוקטייל הטרופי גם בשובם הביתה. מסיבה זו מומלץ להכינו באופן עצמאי ממרכיבים טריים.
פירוש השם (מפורטוגזית): "פינייה" = אננס, "קוקו" = קוקוס,
"לדה" = חלבי.
מיוצר ע"י מגוון חברות הליקרים: דה-קייפר (de Kuyper),
וונקר (Wenneker), רויאל פלם (Royal Palm), סרפרס (Surfers) וכו'.
פיזנג אמבון - Pisang Ambon
ליקר פירות וצמחים טרופיים מהולנד, 21%.
המותג המקורי מיוצר ע"י חברת "בולס" ההולנדית (Bols) עפ"י מתכון אינדונזי עתיק, והוא היחיד שנקרא "פיזנג אמבון". חיקויים רבים מיוצרים ע"י מגוון חברות המכנות את מוצריהן "פיזנג" בלבד.
פירוש השם (מהולנדית): "פיזנג" = בננה, "אמבון" הוא שמו של האי האינדונזי ממנו בא המתכון.
מומלץ להגשה בהגשת פרפה.
מידורי - Midori
ליקר מלון יפני, 21%.
יוצר לראשונה ביפן ב- 1978 ושווק באופן ניסיוני דווקא בניו-יורק. החל מ- 1987 מיוצר במכסיקו.
מידורי מיוצר ממלון הדבש (Honeydew Melon) - מלון קטן יחסית ומתוק מאוד.
מכל ליקרי המלון המיוצרים ע"י חברות הליקרים השונות בולט מידורי בטעמו האותנטי ביותר.
פירוש השם (מיפנית): ירוק.
פסואה - Passoã
ליקר פסיפלורה צרפתי, 20%.
הפסיפלורה ("שעונית" בעברית) ידועה בשם פרי התשוקה -
"Passion Fruit", ונתגלתה לראשונה ע"י הכובשים הספרדים בדרום אמריקה. לא ידוע כיצד קבל פרי זה את שמו, ומניחים שפרחיו הססגוניים וריחו המתוק הם שהיו מקור ההשראה לשם זה.
פירוש השם (מפורטוגזית): תאווה, תשוקה.
אליזה - Alizé
פרימיום - ליקר פסיפלורה ופירות טרופיים צרפתי על בסיס קוניאק, 16%.
ליקר זה מיוצר על בסיס קוניאק L&L, ומיצי פירות טרופיים, הבולט בהם בטעמו הוא מיץ הפסיפלורה.
אליזה מיוצר ב- 3 גרסאות:
"Gold Passion" - צבעו צהוב, הראשון שיוצר.
"Red Passion" - הליקר המקורי בתוספת מיצי חמוציות ואפרסק.
"Wild Passion" - הליקר המקורי בתוספת מיצי מנגו ואשכולית
אדומה.
המזקקה משווקת גם "קוניאק אליזה" בדרגות V.S. ו- V.S.O.P .
למרות שליקר זה מכיל קוניאק, בשל אחוז הכהיל הנמוך בליקר זה, לא נהוג להגישו ב- Brandy Snifter, אלא בכוסות הליקר.
פירוש השם (מצרפתית): אליזה היא רוח טרופית מזרחית (Trade Wind).
הפנוטיק - Hpnotiq
ליקר פירות טרופיים צרפתי על בסיס וודקה וקוניאק, 17%.
ליקר זה הושק בשנת 2002 בארה"ב וזוכה להצלחה רבה בעיקר בארה"ב וקנדה.
משמעות השם היא "מהפנט", אך איות המילה מעוות בכדי לשמור על התדמית המעורפלת שאופפת ליקר זה. היצרן אינו מנדב כל מידע אודות הליקר מלבד על ייצורו, המבוסס על קוניאק איכותי, וודקה צרפתית משובחת ומיצי פירות טרופיים, כאשר הטעמים הבולטים הם של תפוזים ופסיפלורה.
צבעו של הליקר הוא תכלכל, מה שמוסיף לתדמית האקזוטית של הליקר.
למרות שליקר זה מכיל קוניאק, בשל אחוז הכהיל הנמוך בליקר זה, לא נהוג להגישו ב- Brandy Snifter, אלא בכוסות הליקר.
קויי-פה - Kwai Feh
ליקר ליצ'י סיני, 20%.
הקיסר מינג משושלת טאנג רקח לבת זוגו את הליקר המיוחד הזה.
מיוצר כיום ע"י חברת "דה - קייפר" (de Kuyper).
ליקרי פירות נוספים
צ'רי הירינג - Cherry Heering
פרימיום - ליקר דובדבנים דני, 25%.
המפורסם והאיכותי מכל ליקרי הדובדבנים, מיוצר מאז 1818 עפ"י המתכון של פיטר הירינג ומכאן שמו.
בייצורו מועכים את גלעיני הדובדבנים ומשרים אותם בתזקיק המיושן כ- 3 שנים בחביות עץ אלון, מה שמעניק לליקר מרירות וטעם ייחודי. לאחר היישון מוהלים את הליקר בליקרים ישנים יותר (שיטת "סולרה") כדי ליצור מוצר סופי מעודן ובעל גוף מלא.
ליקר זה התפרסם בזכות הקוקטייל "סינגפור סלינג", אשר הומצא במלון "ראפלס" (Raffles) בסינגפור בשנת 1915: ג'ין, מיץ לימון, מי סוכר, סודה, ביטר למון, מרורי אנגוסטורה וצ'רי הירינג.
עד 1990 היתה מזקקת "הירינג" בבעלות המשפחה, ואז נמכרה לתאגיד "דניש דיסטילרס".
שמבורד - Chambord
פרימיום - ליקר פטל צרפתי על בסיס ברנדי, 16.5%.
המפורסם והאיכותי מכל ליקרי הפטל, מיוצר מאז 1685 באזור טירת שמבורד המפורסמת (מכאן שמו) הנמצאת במחוז לואר א-שר. ליקר זה הגיע לשיא הפופולאריות שלו בתקופת המלך לואי ה- XIV (1643-1715), אז היה הליקר המקובל ביותר בחצר המלוכה הצרפתי, ומאז דבק בו הכינוי "ליקר המלוכה הצרפתי" (Liqueur Royale de France).
ייצור ליקר זה מבוסס על מיצוי פירות הפטל השחור (Framboises Noires) בברנדי, הוספת תמציות טבעיות המופקות מאוכמניות נוספות (פטל אדום ודומדמניות למיניהן), תיבול במבחר תבלינים (קליפת אגוז מוסקט, קינמון, ג'ינג'ר, ציפורן, וניל וקליפות הדרים), המתקה בדבש פרחי השיטה (Acacia Honey) וחיתון קצר בחביות בטרם הביקבוק.
השימוש בשמבורד נפוץ מאוד בבישול קינוחים.
למרות שליקר זה מכיל ברנדי, בשל אחוז הכהיל הנמוך בליקר זה, לא נהוג להגישו ב- Brandy Snifter, אלא בכוסות הליקר.
פרפה אמור - Parfait Amour
ליקר הדרים, וניל, שקדים ומי ורדים, מיוצר ע"י מגוון חברות ליקרים, 25%.
פרפה אמור הוא ליקר שפותח במחוז לוריין בצרפת והפך למשקה קינוח פופולארי, הבולט בין משקאות הבר בצבעו הסגול. בארה"ב מיוצר ע"י החברות המקומיות בגרסה חמצמצה יותר (סגולה גם כן) בתוספת לימון.
מומלץ בהגשת פרפה.
פירוש השם (מצרפתית): אהבה מושלמת.
ליקרי קפה וליקרי שוקולד - Coffee Liqueurs and Chocolate Liqueurs:
קלואה - Kahlúa
ליקר קפה מכסיקני על בסיס רום, 26.5%.
ליקר זה מיוצר על בסיס רום, תמצית פולי קפה מכסיקניים, וניל וסוכר, ומאופיין בטעם חזק של קפה ובמרקם סמיך במיוחד. קלואה מיוצר במכסיקו ומבוקבק בארה"ב, זאת מפני שארה"ב היא הצרכן העיקרי של ליקר זה (כ- 2/3 מכלל הייצור נצרך בארה"ב).
מקורו של ליקר זה, כמו גם מקור שמו, אינו ברור, וככל הנראה הוא יוצר ע"י חברות שונות עוד לפני שיובא לראשונה לארה"ב ב- 1962 ונרכש ע"י תאגיד אמריקאי.
קלואה הפך לליקר פופולארי מיד עם שיווקו בארה"ב, שם התפרסם בקוקטייל "סומבברו" (Sombrero) - קלואה עם חלב.
כיום קלואה הוא הליקר השני בהיקף מכירות הליקרים (אחרי אייריש קרים "בייליס") והליקר הנמכר ביותר בארה"ב, שם משווקות גם גרסאות נוספות:
"אספסיאל" (Especial) - מיוצרת עם תמצית פולי קפה מזן "ערביקה" המשובח (35%), וכן קוקטיילים מוכנים מבוקבקים: "מדסלייד" (Mudslide) - קלואה, אייריש קרים, וודקה ושמנת, ו- "רוסי לבן" (White Russian) - קלואה, וודקה ושמנת.
טיה מאריה - Tia Maria
ליקר קפה מאנגליה על בסיס רום, 26.5%.
טיה מאריה מיוצר על בסיס רום, תמצית פולי קפה ג'מייקניים, וניל וסוכר.
המתכון של ליקר זה היה שייך למשפחה ג'מייקנית עשירה אשר נמלטה מג'מייקה עם פלישת האנגלים ב- 1655. המשרתת של המשפחה הספיקה לקחת לפני שנמלטה את קופסת התכשיטים של גבירתה בה נשמר המתכון ולהחזירה אל גבירת המשפחה, שקראה לליקר על שם המשרתת הנאמנה.
טיה מאריה מיוצר באנגליה, שם הוא ליקר הקפה הנמכר ביותר (יותר מליקר קלואה).
פירוש השם (מספרדית): טיה = דודה, מאריה היה שמה של המשרתת הנאמנה.
סברה - abraS
ליקר קפה ישראלי, 30%.
ייצור ליקר זה החל ב- 1967 ביוזמה ישראלית ובשיתוף עם תאגיד "סיגרמס" (Seagram's) הקנדי.
ליקר סברה בטעם תפוזים ושוקולד (ר' ליקרי פירות - פרי הדר" למעלה) נחל הצלחה בין לאומית, אולם גרסת הקפה לא גרפה את אותה הצלחה, כנראה משום שישראל נתפסת כיצואנית פרי הדר איכותי, אך לא כיצואנית קפה...
ליקר סברה משווק בבקבוק בצורת כד יין עתיק מהתקופה הפניקית (המאה ה- 11) שהתגלה בישראל.
שרידנס - Sheridan's
ליקרי קפה ווניל איריים, כ- 18.5%.
שרידנס הוא שילוב של שני ליקרים בבקבוקים נפרדים המחוברים יחדיו, הנמזגים ביחד ביחס קבוע דרך פקק מיוחד (פטנט ייחודי).
ליקר הקפה מיוצר על בסיס וויסקי אירי, קפה ושוקולד (19.5%), וליקר הוניל מיוצר על בסיס שמנת, שוקולד לבן ווניל (17%).
בשל משקל סגולי שונה, הליקר הלבן צף מעל הליקר הכהה כאשר הם נמזגים על דופן הכוס (מה שמזכיר את הקוקטייל "רוסי לבן" - White Russian).
שרידנס מיוצר משנת 1994 בדבלין בירת אירלנד, ומיד עם יציאתו אל השוק נחל הצלחה רבה, בעיקר בחנויות הפטורות ממכס ברחבי העולם.
למרות הגימיק השיווקי של הבקבוק, מדובר בליקרים מיוחדים ואיכותיים, היוצרים יחדיו טעם מעניין במרקם שמנתי עדין.
מקור השם: שם החברה המייצרת ליקר זה: Thomas Sheridan & Sons.
גודייבה - Godiva
ליקרי שוקולד בלגיים, 17%.
מפעל ייצור השוקולד "גודייבה" נוסד ב- 1926 בבריסל בירת בלגיה, ונחשב מאז לאחד מיצרני השוקולד האיכותיים ביותר בעולם.
ליקרי גודייבה מיוצרים ב- 3 גרסאות על בסיס השוקולד המפורסם שמייצר המפעל: ליקר שוקולד חלב (הבקבוק הכהה), ליקר שוקולד קפוצ'ינו (הבקבוק החום) וליקר שוקולד לבן (הבקבוק הלבן).
צורת הבקבוקים מזכירה, כמובן, פרלין שוקולד.
מקור השם (של הליקר ומפעל השוקולד): ע"ש "ליידי גודייבה" - אשתו של לורד בריטי, אשר הטיל מיסים כבדים על נתיניו. בכדי לשכנע את בעלה, כי נתיניהם הם אנשים פשוטים אך ישרים ואינם ראויים לניצול והשפלה מצידו, רכבה הליידי גודייבה ברחבי מחוזה על סוס כשהיא עירומה לגמרי, ואנשי המחוז, אשר רחשו כבוד לאשת אדונם, נמנעו מלהביט בה במערומיה (כך מספרים...). ליידי גודייבה נחשבת כסמל קלאסי של פמיניזם, פטריוטיות ומסירות בכל רחבי אירופה.
מוצרט - Mozart
ליקרי שוקולד אוסטריים, 17% - 15.
ליקרים אלה מיוצרים מאז 1981 ב- 3 גרסאות, על בסיס ברנדי דובדבנים ("קירש", ר' פרק 7), שוקולד ותמציות וניל וקקאו משובחות: ליקר שוקולד חלב ("Original", עטוף בנייר כסף זהוב, 17%), ליקר שוקולד מריר (בקבוק שחור, 17%) וליקר שוקולד לבן ושמנת
(עטוף בנייר לבן, 15%).
מקור השם: ע"ש המלחין האוסטרי המפורסם, אשר בתקופתו (אמצע המאה ה- 18) הפך משקה הקקאו (ה"שוקו") למשקה פופולארי.
ליקרים שמנתיים - Cream Liqueurs:
ליקרים אלה, אשר צוברים פופולאריות רבה לאחרונה, מכילים תזקיק, חומרי טעם וריח ושמנת איכותית.
מאחר ושמנת נוטה להחמיץ בחשיפה לחמצן ואור, משווקים כל הליקרים בקבוצה זו בבקבוקים כהים המונעים חשיפה לאור, ואף על פי כן, מומלץ לצרוך אותם כמה שיותר מהר מרגע פתיחת הבקבוק (חשיפה לחמצן), ולשומרם במקום קריר ומוצל, רצוי במקרר.
כל ליקרי השמנת משווקים ברמת אלכוהול של 17%, זאת משום שמחקרים מראים כי זהו ריכוז האלכוהול האופטימלי לתהליך יצירת משקה הומוגני (אחיד במרקמו) המכיל שמנת.
אין לערבב ליקרים אלה בחומצת לימון מכל מקור שהוא (מיץ לימון, "חמוץ - מתוק", מיצי הדרים וכו'), שכן חומצת הלימון משנה את מרקם השמנת ויוצרת גושים.
למרות שחלק מהליקרים בקבוצה זו מיוצרים על בסיס וויסקי, מן הראוי להתייחס אליהם כליקרים שמנתיים, ראשית משום שהמרקם השמנתי בולט בהם הרבה יותר מהוויסקי, שנית משום שאחוז הכהיל בהם נמוך, ושלישית משום שבניגוד לוויסקי אין לערבבם במיץ לימון כאמור.
לכן, גם אם ליקרים אלה מכילים וויסקי, לא נהוג להגישם בכוס וויסקי אלא כפי שפורט בתחילת הפרק - בכוסות הליקר.
מומלץ להציע את כל הליקרים השמנתיים בתוספת קרח בשל המקרם השמנוני המאפיין אותם:
הת'ר קרים - Heather Cream
פרימיום - ליקר דבש וצמחי תבלין שמנתי על בסיס וויסקי מאלט סקוטי, 17%.
הת'ר קרים מיוצר על בסיס וויסקי המאלט הסקוטי "באלבלייר" (Balblair) מאזור הרמות (Highlands), במזקקה השנייה הכי עתיקה בסקוטלנד. הדבש בו ממתיקים ליקר זה מופק מפרחי שיח האברש (Heather) ומכאן שמו.
זהו ליקר מיוחד, המשלב את איכויותיו של ליקר שמנת משובח עם אלה של וויסקי סקוטי מובחר.
בחו"ל מיוצר ליקר דומה הנושא את אותו השם ומיוצר ע"י חברת "קרמייקלס" (Carmichael's), גם הוא על בסיס וויסקי מאלט סקוטי ממזקקה אחרת.
דרמבוי קרים - Drambuie Cream
פרימיום - ליקר דבש וצמחי תבלין שמנתי על בסיס וויסקי מאלט סקוטי, 17%.
דרמבוי "בלק ריבון" (ר' "ליקרים על בסיס וויסקי סקוטי" למעלה) נמכר החל
מ- 2002 בגרסה שמנתית הנקראת "דרמבוי קרים" (Drambuie Cream).
ליקר זה מקביל באיכותו להת'ר קרים, ומיוצר על בסיס וויסקי מאלט סקוטי שמיושן לפחות 15 שנה ומתובל עפ"י המתכון המקורי של דרמבוי.
כדאי לדעת כי ליקר זה העמיד זה מכבר רף חדש בקטגוריית הליקרים השמנתיים, בעיקר משום שהוא מבוסס על ליקר דרמבוי שכבר קנה את שמו ברחבי העולם, ולמעשה הוא המתחרה הרציני ביותר של "אייריש קרים בייליס" המפורסם
(ר' בהמשך).
אייריש קרים - Irish Cream
ליקר שמנתי על בסיס וויסקי אירי, 17%.
מידע כללי:
אייריש קרים מיוצר ע"י חברות רבות, אם כי המותג שהפך לשם נרדף לאייריש קרים בעולם וגם הראשון שנמכר ככזה נקרא "בייליס" (Bailey's).
כל מותגי האייריש קרים מיוצרים על בסיס וויסקי אירי, ומדינות אירופאיות רבות מייבאות וויסקי מאירלנד לצורך ייצור ליקר זה. חיקויים על בסיס וויסקי שאינו אירי נקראים "וויסקי קרים" (Whiskey Cream).
מותגי אייריש קרים איכותיים היכולים לשמש כתחליף לבייליס בהכנת קוקטיילים הם: "קרולנס" (Carolans), "פיניז" (Feeneys) ו- "אמטס" (Emmets) מאירלנד, "מילווד וויסקי קרים" (Millwood Whiskey Cream), "אוטום קרים" (Autumn Cream) ו- "קאונטרי ליין" (Country Lane) מהולנד ו- "קונינגס קרים" (Konings Cream) מבלגיה.
אייריש קרים מומלץ להגשה צונן מאוד, עם קרח או בהגשת פרפה.
בייליס (מותג הפרימיום), שהינו כיום הליקר הנמכר ביותר בעולם וכן הכהיל השישי במכירות (59.4 מליון ליטרים ב- 2003, שהם כרבע מכלל שוק הליקרים, וכ- 150 אלף בקבוקים המיוצרים בכל יום!) מיוצר על בסיס על וויסקי אירי, תזקיקי דגנים נוספים, שמנת, קקאו ווניל.
סיפורו של הליקר:
בייליס הומצא בשנת 1971 ע"י תאגיד יצרני וויסקי אירי (Gilbey's), שהחליט לייצר את הקוקטייל האירי המסורתי של וויסקי עם שמנת ("Irish Coffee") במוצר מדף. מאחר וויסקי ושמנת אינם מתערבבים למשקה בעל מרקם אחיד, ומאחר ושמנת נוטה להתקלקל במהירות, פיתוח האייריש קרים הראשון הצריך מחקר שערך כשנתיים, עד אשר נמצאו פתרונות טכנולוגיים שאפשרו יצירת ליקר בעל מרקם אחיד וחיי מדף ארוכים (כשנתיים לאחר הפתיחה, בתנאי קירור נאותים).
בייליס נמכר לראשונה ב- 1974 ומיד הפך להצלחה עולמית. מאז 1990 בייליס הוא המשקה האלכוהולי המצליח ביותר בשלושים השנים האחרונות מבחינת היקף מכירותיו.
טיה לוסו - Tia Lusso
ליקר קפה ורום שמנתי מאנגליה, 17%.
ליקר זה הינו גרסה שמנתית חדשה של ליקר הקפה "טיה מאריה" (ר' למעלה), והוא מיוצר על בסיס תמצית פולי קפה ג'מייקניים משובחים, רום ושמנת.
טיה לוסו מיוצר החל מ- 2002, כמו גם "דרמבוי קרים", עם עליית הפופולאריות של ליקרי השמנת המתחרים באייריש קרים "בייליס" המפורסם.
פירוש השם: "טיה" בא מליקר הקפה "טיה מאריה", "לוסו" באיטלקית =
מותרות / תענוגות.
אמרולה - Amarula
פרימיום - ליקר פרי מרולה שמנתי מדרום אפריקה, 17%.
ליקר זה מיוצר מאז 1989, על בסיס תזקיק המופק מפירות עץ המרולה.
הפירות, שמזכירים בצורתם משמש חלק, נבררים ומגולענים, מותססים ומזוקקים בזיקוק דודי. אל תזקיק הפרי מוסיפים תזקיק המופק מקליפות הפרי המותססות לחוד ואז מניחים לו להתיישן כשנתיים. לאחר היישון מדולל התזקיק, מעורבב בשמנת ומבוקבק.
עץ המרולה (Marula) נקרא גם "עץ הפיל" (Elephant Tree או בשמו המדעי: Sclerocarya Birrea) משום שהפילים האפריקאים אוהבים לאכול את פירותיו.
עץ זה גדל אך ורק בערבות הצחיחות של אזור קו המשווה באפריקה וניסיונות רבים לתרבת אותו נכשלו בעבר, לכן הפירות הדרושים ליצירת הליקר נאספים עד היום ע"י המקומיים באופן ידני ומרוכזים בנקודות איסוף בהן התשלום ניתן לפי משקל הפרי שנאסף.
פירותיו של העץ מתוקים, והם תוססים באופן טבעי לאחר שנשרו מן העץ (בדומה לענבים). המקומיים מייחסים לפירות אלה תכונות של פוריות, ושבטים אפריקאים מסויימים אף נוהגים לקיים טקסי נישואין תחת עץ המרולה.
דוליז - Dooley's
ליקר טופי וקרמל שמנתי על בסיס וודקה, מיוצר באירופה ובארה"ב, 17%.
דוליז הוא ליקר המיוצר בתהליך סודי, בו ממוצה טעם סוכריית הטופי בוודקה.
מאחר ודוליז מכיל כמחצית מכמות השומן המקובלת בליקרים השמנתיים, הוא מצטיין בחיי מדף ארוכים, ולכן אין הכרח לשמור אותו בקירור, אם כי הוא אינו קופא גם אם יאוחסן במקפיא ויוגש קר כקרח.
דוליז הוא ליקר חדש בשוק הישראלי, אך משווק כבר משנת 2000 בארה"ב ואירופה.
פירוש השם: אין מקור ברור לשם, אך ברור כי הוא מזכיר את "בייליס"...
"Hooley Dooley !" הוא קריאה הומוריסטית באנגלית לציון מאורע מפתיע.
ליקרים נוספים
אדבוקט - Advocaat
ליקר חלמונים, סוכר ווניל הולנדי על בסיס ברנדי, 14-30%.
מידע כללי:
אדבוקט הוא ליקר צהוב בעל מרקם סמיך מאוד, שיוצר לראשונה בייצור מסחרי ע"י חברות הליקרים ההולנדיות, וכיום הוא מיוצר ע"י חברות ליקרים רבות בכל רחבי העולם, ואף נהוג להכין קוקטיילים המחקים אותו (Eggnog Egg Flip).
תהליך ייצור האדבוקט מתבסס על ערבוב חלמוני ביצים בסוכר, וניל וברנדי, וחימום התערובת לטמפרטורה מסוימת, בה מתמזגים המרכיבים ויוצרים ליקר אחיד במרקמו.
בנוסף לליקר, מיוצר האדבוקט בגרסה סמיכה יותר בעלת תכולת אלכוהול נמוכה
(כ- 8%) המשמשת כמרכיב בהכנת קינוחים, ומוגשת באופן המסורתי בכוס רחבה עם קצפת ואבקת קקאו.
קוקטייל הדגל של האדבוקט נקרא "כדור שלג" (Snowball): אדבוקט, לימונדה / ספרייט / ביטר למון ומיץ לימון.
מותגי האדבוקט המובילים (כולם מיוצרים בהולנד):
"בולס" (Bols, 15%), "וורנינקס" (Warninks, 17.2% - מיוצר ע"י חברת
דה-קייפר), "קויימנס" (Cooymans, 14%) ו- "אולד ממורי" (Old Memory, 14%).
למרות שליקר זה מכיל ברנדי, בשל אחוז הכהיל הנמוך בליקר זה, לא נהוג להגישו
ב- Brandy Snifter, אלא בכוסות הליקר.
סיפורו של הליקר:
במקור היה האדבוקט ליקר אחר לגמרי, אשר יוצר בברזיל ע"י המקומיים מרום שעורבב במחית אבוקדו וזכה לשם "אבקטה" (Abacate) - אבוקדו בפורטוגזית (מכאן שמו).
הכובשים הפורטוגזים אהבו את הליקר המקומי ואיתם הוא נדד בכיבושיהם עד לאינדונזיה. כשנכבש האי האינדונזי יאווה (Java) ע"י ההולנדים, הוכר הליקר לכובשים החדשים, והם הביאו אותו עימם בחזרה להולנד בסביבות סוף המאה ה- 16.
בהולנד לא היה ניתן להשיג אבוקדו לייצור הליקר, ובכדי לשמור על המרקם הסמיך הייחודי לליקר המקורי הוחלף האבוקדו בחלמוני ביצים. הליקר החדש זכה להצלחה מיידית בקרב ההולנדים, אך שמו היה קשה להגייה עבורם והשתנה לאדבוקט.
סמבוקה - Sambuca
ליקר אניס (אניסט) איטלקי, כ- 40%.
מידע כללי:
בניגוד למשקאות האניס האחרים (ר' פרק 5), תכולת הסוכר הגבוהה בסמבוקה משייכת אותה ללא ספק לקבוצת ליקרי האניס - האניסטים (Anisette).
סמבוקה היא ליקר איטלקי מסורתי המיוצר על בסיס כהיל דגנים ניטראלי, בו מושרים כוכבני אניס וזרעי כמנון (ר' הרחבה בפרק 5), שמן ופרחי עץ הסמבוק השחור, ליקוריץ וצמחי תבלין נוספים. לאחר השרייה מזוקק שוב הכהיל המתובל (לעיתים צמחי התבלין מושרים בתזקיק גם במהלך הזיקוק), נמהל ומבוקבק.
קיימים שני סוגי סמבוקה:
· לבנה - הסוג הקלאסי. צבעה שקוף והיא ניחנת בטעם אניס ובגוף קל.
· שחורה - סוג חדש המיוצר מאז 1990. צבעה הסגול - שחור מקורו
בפירות עץ הסמבוק, והיא ניחנת בטעם אניס עם נוכחות
חזקה של ליקוריץ ובמרקם שמנוני.
מלבד שני סוגים אלה מיוצרת כיום גם סמבוקה כחולה ואדומה, שהיא למעשה סמבוקה לבנה בתוספת צבעי מאכל.
נהוג להגיש סמבוקה באופן המסורתי המכונה: "Alla Mosca" ("עם הזבוב"):
מוזגים סמבוקה לכוס פוני או שרי קטנות, שמים במשקה 3 פולי קפה קלויים ומציתים את המשקה, כך שהלהבה קולה את הפולים עוד יותר ומשחררת ניחוח נעים. מקור המנהג בחתונות האיטלקיות, בהן נהוג להגיש סמבוקה לזוג הטרי, ושלושת פולי הקפה מסמלים מזל (השילוש הקדוש בנצרות).
סיפורו של הליקר:
הסמבוקה - ליקר שתובל בתמציות שהופקו מעץ הסמבוק השחור, יוצר באיטליה החל מתקופת האימפריה הרומית. כאשר נודעו איכויותיו הרפואיות של האניס ברומא, הוסף המרכיב הבוטני החדש לליקר הרומאי המסורתי.
הסמבוק השחור ("Sambucus Nigra"), המכונה גם "Elderberry" או
"Witch Elder", הוא עץ הגדל בר בכל רחבי איטליה מזה מאות שנים, ובעבר יוחסו לו תכונות מיסטיות כמו גירוש מכשפות - מה שהעניק לו את שמותיו, לצד תכונות רפואיות, אשר עושות אותו גם כיום למרכיב חשוב בתעשיית התרופות הטבעיות. שרף העץ ופירותיו השחורים הנראים כמו אוכמניות - הם המשמשים בתיבול הסמבוקה.
חברות איטלקיות רבות מייצרות כיום סמבוקה, בינהן גם חברות הליקרים המובילות.
מותגי הסמבוקה הלבנה המובילים: "מולינרי" (Molinari - המותג הנמכר ביותר), "רומנה" (Romana), "די טרווי" (Di Trevi) ו- "רמזוטי" (Ramazzotti).
מותגי הסמבוקה השחורה המובילים: "אופל נרה" (Opal Nera -
הסמבוקה השחורה הראשונה והנמכרת ביותר) ו- "לוקסרדו פסיונה נרה"
(Luxardo Passione Nera).
בטרסקוטש - Butterscotch
ליקר קרמל, 15-30%.
זהו ליקר הזוכה להצלחה בשנים האחרונות ומיוצר ע"י מגוון חברות. בייצורו ממצים את טעם הקרמל המופק מסוכר חום בתזקיק דגנים ניטראלי.
מותג הבטרסקוטש המפורסם ביותר מיוצר ע"י חברת דה-קייפר על בסיס רום, תזקיק דגנים, וניל וקרמל, ומשווק לעיתים במהדורה הנקראת "בטרשוטס" (Buttershots) - המהדורה שהציגה את הקוקטייל
"פרה עיוורת" (Blind Cow), בזכותו התפרסם הבטרשוטס: בטרשוטס בתוספת חלב (הפרה מצויירת על הבקבוק).
חברות נוספות מייצרות בטרסקוטש, ולעיתים הן מציגות אותו כשנפס (ליקר הנמזג מהמקפיא).
פירוש השם (מאנגלית): ממתק חמאה.
שנפס - Schnapps
"שנפס" הוא למעשה כינוי לשתי קבוצות שונות של משקאות:
במובן המסורתי, זהו כינוי לכל תזקיקי הדגנים המתובלים שמקורם בארצות צפון אירופה: גרמניה, הולנד, דנמרק, שבדיה, נורבגיה ופינלנד (למעשה, וודקות מתובלות). "Snappen" משמעו בשפות הנורדיות "לחטוף", והשם מרמז על האופן המסורתי בו נלגמים השנפסים - בבת אחת בכוס Shot ("knock back"). רוב מותגי השנפס במובן המסורתי הם משקאות מקומיים שאינם מוכרים מחוץ למדינות ייצורם, מלבד האקווה-ויט מדנמרק, שנחשבת למותג השנפס המסורתי הבינ"ל היחיד (ר' פרק 3 - וודקה ואקווה-ויט).
כיום, "שנפס" הוא כינוי לכל הליקרים המוגשים מהמקפיא (בדומה לשנפס המסורתי). ליקרים אלה מתוספים במרכיב ייחודי המונע מהם לקפוא למרות תכולת הסוכר הגבוהה שהם מכילים ("Anti - Freeze").
המובן המודרני של השנפס הוכר לראשונה בסוף המאה ה- 18, כאשר מזקקות בגרמניה החלו לייצר תזקיקי דגנים מהולים שהומתקו בתמציות תפוחים ("אפפלקורן" - Apfelkorn) ונלגמו קפואים בדומה לשנפס המסורתי (ובניגוד לליקרים). ליקרים קפואים אלה זכו להצלחה מיידית כלל עולמית, ומהר מאוד קמו חברות רבות המייצרות שנפסים, להלן המובילות שבהן:
§ ארטיק (Artic) - חברה איטלקית, מייצרת כ- 14 טעמים (25%):
בננה, אגס, תפוח, אפרסק, אננס, פסיפלורה, מלון, תות, לימון, מנטה, קוקוס,
פירות יער, פירות טרופיים ופירות תאילנדיים.
§ טיישנה (Teichenné) - חברה ספרדית, מייצרת כ- 12 טעמים (20%):
בננה, תפוח אדום, תפוח ירוק, אפרסק, מלון, תות, פטל, דומדמניות שחורות, לימון,
וניל, קרמל (בטרסקוטש) ושוקולד.
§ בוקלנד (Bökland) - חברה בלגית, מייצרת כ- 10 טעמים (18-22%):
אגס, תפוח, אפרסק, מלון, תות, פירות יער, לימון, תפוז דם, שקדים (אמרטו) ותה.
§ F.D. קונינגס (F.D. Konings) - חברה בלגית, מייצרת כ- 10 טעמים (17-22%):
תפוח ירוק, תפוח חמוץ, אפרסק, מלון, דומדמניות שחורות, חמוציות, לימון, קרמל (בטרסקוטש) וקוקטיילים מוכנים: "רוסי שחור" ו- "רוסי לבן".
§ רוסי דסיאגו (Rossi D’Asiago) - חברה איטלקית, מייצרת כ- 11 טעמים (23-32%):
תפוח ירוק, אפרסק, מלון, תות, דומדמניות כחולות, דומדמניות בר, פירות יער, פטל, לימון, מנטה וליקוריץ.
מלבד החברות הנ"ל, גם חברות הליקרים שנסקרו בתחילת הפרק מייצרות מגוון רחב של שנפסים.
מספר מותגי שנפס זכו למוניטין בין-לאומי בזכות ייחודם:
ברנצן - Berentzen
שנפס תפוחים גרמני, 16-20%.
שנפס התפוחים של חברה זו יוצר מאז 1758, והיה לשנפס הפירותי הראשון - בניגוד לשנפסים בסגנון המסורתי. בשנות ה- 80 שווק ברנצן לראשונה ברחבי אירופה וזכה להצלחה מיידית, וכיום זהו הליקר הנמכר ביותר בגרמניה.
תאגיד ברנצן מייצר ומשווק כיום מגוון רחב של כהילים, המובילים בהם הם השנפסים המפורסמים בטעמי תפוח אדום (תווית אדומה, 20%) ותפוח ירוק (תווית ירוקה, 16%), וכן מבחר רחב של טעמי שנפס נוספים.
מקור השם: שם משפחתו של ממציא השנפס: J.B. Berentzen.
ארצ'רס - Archer's
שנפס אפרסק אנגלי, 23%.
שנפס אפרסק זה מיוצר מאז 1986, והתפרסם בעולם בזכות איכותו המעולה. למרות היותו מוצר יחיד מול מבחר שנפס אפרסק רחב שמיוצר ע"י מגוון חברות, הצליח מותג זה לבסס את שמו ברחבי העולם.
כיום מיוצר ארצ'רס גם בטעמים חמוציות וליים, וכן בגרסת "ארצ'רס אקווה" (Archer’s Aqua) - גרסה פחות אלכוהולית במבחר טעמים.
מקור השם: ע"ש ממציא שנפס זה, G.W. Archer.
פיצ'טרי - Peachtree
שנפס אפרסק הולנדי, 20%.
מיוצר ע"י חברת דה-קייפר מאז 1984. מיד עם שיווקו לראשונה בארה"ב זכה להצלחה רבה והיה למוצר הנמכר ביותר של חברת הליקרים ההולנדית הגדולה.
פיצ'טרי משווק בבקבוקים שונים ברחבי העולם.
פירוש השם (מאנגלית): עץ אפרסק.
לימונצ'לו - Limoncello
שנפס לימון איטלקי, כ- 30%.
ייצור שנפס מקליפות לימונים הוא מסורת איטלקית רבת שנים הנהוגה גם כיום בכל רחבי איטליה, שם מיוצר לימונצ'לו בייצור ביתי: קליפות לימון מושרות בתזקיק (דגנים או ברנדי) למשך כחודש, ולבסוף מוסיפים סירופ סוכרי, מדללים במים ומקררים את השנפס במקפיא.
הלימונצ'לו המשובח ביותר נחשב לזה המיוצר בסיציליה, והוא מצטיין במרקם סמיך וחמיצות מעודנת. חברות שנפס רבות מייצרות לימונצ'לו בסגנון סיציליאני, בהן: "וילה מאסה" (Villa Massa - הנמכר ביותר באיטליה), "לימוניטו" (Illva Saronno Limonito) ו- "למונלו" (Averna Lemonello).
קליינר פייגלינג - Kleiner Feigling
שנפס תאנים גרמני, 20%.
קליינר פייגלינג מיוצר מאז 1992, וזוכה להצלחה בעיקר באירופה ובישראל. עיצוב הבקבוק החדשני מציג תדמית צעירה הכוללת פקק סגול בצורת כובע וציור של עיניים מבוהלות בחזית.
פירוש השם (מגרמנית): kleiner = חמוד או מתוק, feigling = פחדן,
וכן fig = תאנה.
ברנייגר - Bärenjäger
שנפס דבש גרמני, 35%.
בדומה לתמד האירי (ר' "אייריש מיסט"), זהו שיכר דבש מסורתי אשר פותח כבר במאה ה- 15 בפרוסיה (אזור בגרמניה של היום).
ייצורו כיום מתבסס על וודקה, דבש שמיובא מהרי מכסיקו וצמחי תבלין.
פירוש השם (מגרמנית): ברן = דב, ייגר = צייד => צייד הדובים.
ברנפנג - Bärenfang
שנפס דבש גרמני, 33%.
ברנפנג הוא מוצר זהה לברנייגר, אם כי פחות מפורסם ממנו.
פירוש השם (מגרמנית): ברן = דב, פנג = שלל => שלל הדובים.
גילקה - Gilka
שנפס קימל גרמני, 38%.
הקימל (Caraway) היה ידוע בהולנד כבר בשלהי המאה ה- 16 כתבלין המסייע בעיכול, ושנפס קימל היה אחד ממוצריה הראשונים של חברת "בולס" ההולנדית. שנפס הקימל הצליח בעיקר ברוסיה, שם עיקר ייצורו וצריכתו כיום.
שנפס הקימל הגרמני מזוקק בזיקוק איטי יותר מזה הנהוג בהולנד ורוסיה, וכן נהוג לתבלו גם בכמון ושומר.
גילקה הוא שנפס בסגנון המסורתי (38%), המיוצר בברלין, ונחשב באירופה לפופולארי מבין מבחר שנפס הקימל.
גולדשלגר - Goldschläger
שנפס קינמון שוויצרי, 43.5%.
גולדשלגר הוא המפורסם והנמכר מכל מותגי שנפס הקינמון.
בתוך המשקה פתיתי זהב טהור (23 קאראט) - מקורם בייחוס תכונות בריאותיות לאכילת פתיתי זהב החל בתרבויות הקדומות של מצרים והודו וכלה ברפואה הסינית והיפנית.
בעולם מיוצרים מספר ליקרים נוספים המכילים פתיתי זהב מאותה הסיבה, כמו למשל ה"גולדוואסר" (Goldwasser) - שנפס אניס וקימל גרמני והליקר הישראלי "גולדנשנאפס" המיוצר ע"י "יקבי סגל - כרמי צבי".
פירוש השם (מגרמנית): זהב רקוע.
אפטרשוק - Aftershock
שנפס מנטה קנדי בטעמים: קינמון, הדרים ואניס, 40%.
אפטרשוק הוא שנפס מנטה המשווק ב- 3 גרסאות:
קינמון ("Hot & Cool", הראשון ששווק, בקבוק אדום), הדרים
("Deep Cool", בקבוק כחול) ואניס ("Thermal Bite", בקבוק ירוק).
שנפס זה מיוצר בקנדה ע"י חברת בת של יצרנית וויסקי בורבון
"ג'ים בים" (Jim Beam), והוא ניחן בטעם ראשוני המלווה בצריבת מנטה קרה לאחר הלגימה.
פטנט ייחודי בתהליך הייצור גורם להתגבשות גבישי סוכר בתוך הבקבוק לאחר הפתיחה (תגובה לחמצן) הנמזגים עם המשקה ומוסיפים מתיקות שמרככת את הגלימה.
פירוש השם (מאנגלית): זעזוע נוסף (הכוונה היא לטעם הלוואי של המנטה המופיע לאחר הטעם הראשוני).
שטולץ פפרמינט שוטר - Stolz Peppermint Shootter
שנפס מנטה גרמני, 45%.
שנפס המתובל בעלי מנטה הפך למשקה פופולארי בקרב טייסי צבא גרמניה במלחמת העולם ה- I, ושתיית כוסית של שנפס חריף זה בבת אחת היתה נחשבת להתגלמות הגבריות בעיני הטייסים. המנהג לשתות שנפס מנטה בכוסיות "שוט" המשיך עם הטייסים גם לאחר המלחמה אל הצי האווירי האזרחי של אותה תקופה - צי הצפלינים.
"שטולץ" הוא שנפס מנטה שהיה מקובל בקרב החיילים הגרמנים מאז 1915, וברחבי העולם נפוצים מותגי שנפס מנטה נוספים, כמו:
"רמפל מינץ" (Rumple Minze, 50%) ו- "פריזנגייסט" (Friesengeist, 56%).
|
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
