הגדרת אזורי גידול גפנים בעולם כמדד לאכות יין הינה מסורת ארוכת שנים אשר תחילתה במה שמכונה "העולם הישן", קרי מדינות ארופה המסורתיות: צרפת, איטליה, ספרד וגרמניה.

יין אכותי ראשיתו באזור גידול אשר מצטיין בהתאמת זני הענב הנבחרים לאותו אזור גידול על פי קריטריונים אקלימיים וטופוגרפים בעיקר.

על כך גם מתבסס המונח הצרפתי הכמעט לוט בערפל "טרואר".

"העולם החדש" עד היום לנסיון ראשוני בהגדרת אזורי יין משלו.

ישראל אשר במידה רבה מאוד מסווגת כמדינת "עולם חדש" (למרות שכבר בתקופה המקראית ייצרו יין בה), לא חילקה עדיין את מחוזות היין שלה לפי שיטת "האפלסיונים הצרפתית" אך ניתן כבר לראות תתי אזורי גידול גפנים הידועים באכותם, "כרמים יחידניים" (Single Vineyards), והעדפתם של הזנים האציליים על פני זנים אחרים.

שמות כמו רמת הגולן, עמק קדש ורמות נפתלי, כרם בן זמרה, רמת ערד ואחרים כבר שגורים בכישרון מופתי בפיהם של חובבי יין ותיקים המבקשים לקנות בקבוק יין יחידני.

לאחרונה נוספה לרשימה נאה זו גם אזור גידול גפני יין חדש-ישן: "גוש עציון".

כבר בתקופה המקראית נהנה האזור מברכת יעקב אבינו אשר ברך את ארץ יהודה בשפע של יינות וגפנים.

גוש עציון הוא אחד ממחוזות היין המתפתחים והולכים בארצנו ולפני מספר שנים היה זה יונתן תשבי שהשכיל להבין את הפוטנציאל "הויטיקולטורי" (מדעי גידול הגפן) והחליט לרכוש כרמים ראשוניים של זנים אציליים.

 

גוש עציון מצטיין בטופוגרפיה המיטיבה עם גידולי גפן. רוב הכרמים ניטעו בגבהים שבין 700-950 מטרים בקרקע גירית רדודה ומנוקזת היטב, חלוקי אבן (Gravel ) המצויים על פני הקרקע מסייעים בקליטת קרינת השמש במהלך שעות היום ובפליטת החום הנאצר בשעות הלילה, ממש כמו באזורי גידול ידועים קרי בורדו ועמק הרון שבצרפת.

המדרונות מתונים עד בינונים מאפשרים זוית חשיפה של נוף העלווה והפרי אל השמש.

טמפרטורות הליילה של גוש עציון ידועות כקרירות ומתונות ובנוסף למשרעת הטמפרטורות הגדולה מ 10 מעלות, הרי שלחות הלילה מסייעת לשמירה על ארומות הענב על מנת שאלה לא יתנדפו ממנו.

 

היות שהאזור ידוע כיבש באופן יחסי במהלך שעות היום, הרי שלא תימצאו כאן מחלות ופטריות בכרמים כפי שניתן לעיתים למצוא באזורים לחים ונמוכים יותר.

הכרם הבוגר המניב ביותר חוגג בימים אלה 6 שנות של הרמונייה מופלאה והכורמים מדווחים על אכויות פרי גבוהות.

 

יקב תשבי קלט גם בשנת הבציר 2005 כ 150 טון של ענבי אכות (אדומים ולבנים) אשר בבוא היום ימצאו דרכם אל סדרות האכות של היקב.

שמות כמו משואות, רבדים, המנזר הרוסי, חובלה או עמק ברכה יהיו שגורים בקרוב בלקסיקון המושגים של חובבי היין בישראל.

זני האכות האצילים הקלאסים נבצרים לרוב בהקפדה על כמות לדונם (לא יעלה על 1 טון לדונם בכרמים יחידניים) והתמיכה המקצועית של שה"מ (שרות הדרכת המקצוע של משרד החקלאות) מסייעת לכורמים לשמור על אכות גבוהה בכרמים.

יינני יקב תשבי מדווחים גם בבציר 2005 כי אכות הענבים שנקלטו הייתה גבוהה והבדיקות האנליטיות תמיד אישרו את אשר כבר יודעים לספר בענף היין-גוש עציון הוא הדבר הבא בישראל.

 

ההצלחה המקומית הביאה את המגדלים לנטוע זנים לבנים ארומטיים לבנים כמו ויונייה (Viognier) וגווירצטרמינר .

לא ניתן אלא לסכם כי ציבור חובבי היין בישראל ימשיך להנות מסדרות אכות של יינות תשבי גם בשנים הבאות ויש לצפות כי גוש עציון ימשיך להניב תוצרת אכותית עקבית.