left
right

וודקה

מקור המשקה - רוסיה

על פי תיעוד כתוב, ייצור וודקה ברוסיה החל במאה ה 9 , למרות שמזקקת וודקה ראשונה לייצור מסחרי נודעה רק במאה ה 12 בקילנובסק שברוסיה. הפולנים טוענים להיותם הראשונים שזיקקו וודקה, אך אין לכך כל עדות היסטורית, ובנוסף - הוודקה נחשבת למשקה הלאומי של רוסיה החל מהמאה ה 14- , ולמשקה הלאומי של פולין ופינלנד רק החל מהמאה ה – 16.

הוודקות המסורתיות של ארצות מזרח אירופה היו תזקיקים שונים מאוד מהוודקות של ימינו. הם היו עשויים מדגנים או מתפוחי אדמה, תובלו במגוון חומרי טעם וריח טבעיים, זוקקו בזיקוק דודי פרימיטיבי ונמהלו לרמת אלכוהול נמוכה יחסית, כ 30% אלכוהול בנפח. וודקות אלה הזכירו במגוון טעמיהן את השנאפסים המסורתיים של ארצות צפון אירופה כיום, כמו למשל האקווה-ויט מדנמרק, והן היו פופולאריות מאוד ונצרכו על ידי פשוטי העם בכמויות גדולות, על מנת להקל על תחושת הקור בחורפים הקפואים והארוכים.

מאחר והיקף גידול הפירות במזרח אירופה היה מוגבל בשל האקלים הקר, בתקופת הצארים ברוסיה (מאות 18-19) היה יבוא תזקיקי פירות מאירופה, נחלתה של האצולה בלבד: בני האצולה היו בעלי מזקקות הוודקה הגדולות שייצרו וודקה לפשוטי העם, ואילו הם התענגו על ברנדי משובח ויקר שיובא ממערב אירופה. באותה תקופה, מזקקת “סמירנוב”, שהייתה ספקית הוודקה הרשמית של חצר הצאר, פיתחה את סינון הוודקה בעזרת מסננים מפחם אקטיבי, וכך יוצר לראשונה תזקיק דגנים טהור באופן ייחודי. שיטת סינון המקובלת גם כיום לנטרול ניחוחות לוואי.

 

גילוי יעילותו של הפחם הפעיל בסינון רעלים וטעמי לוואי, מיוחס למדען הרוסי תיאודור לוביץ בשנת 1810.

במאה ה 19- הוכרה הוודקה לראשונה בארצות מערב אירופה בעקבות נדידתה עם החיילים הרוסיים במלחמות של אותה תקופה. עם פרוץ המהפכה הבולשביקית ברוסיה (1917) והשלטת המשטרים הקומוניסטיים בשאר ארצות מזרח אירופה, הולאמו כל המזקקות, ויצרני וודקה רבים ברחו לאירופה, שם הקימו מזקקות חדשות.

התזקיק החדש החל לתפוס את מקומו בשוק האירופאי, אך הפעםיוצר כתזקיק דגנים נייטרלי ככל האפשר, וזאת במטרה לאפשר את ערבובו בכל משקה - כדי שיוכל להתחרות בתזקיקים המוכרים: הברנדי, הוויסקי, הג’ין והרום.

בתחילת שנות הארבעים של המאה ה 20- הגיעה הוודקה לארה”ב, עם מכירת המותג “סמירנוף” לחברה אמריקאית, ומשנות ה 80- עם הופעתה של וודקה אבסולוט בארה”ב, הוודקה היא הכהיל הפופולרי ביותר בעולם המערבי.

 

מקור השם - וודה (Voda/Woda) משמעו “מים” ברוסית ובשפות הסלאביות, כך שוודקה היא “מעט מים” או “מים קטנים”, והכוונה היא לצמצום כמות הנוזל בתהליך הזיקוק.

חומרי הגלם בייצור - דגנים למיניהם או תפוחי אדמה ( וודקות מתפוחי אדמה נפוצות בעיקר בפולין(, ובסוגים הזולים גם מולאסה Molasses (סירופ מתוק המופק בתהליך ייצור הסוכר). רוב המותגים מיוצרים מדגנים.

 

אופן הייצור - השיכר מזוקק לפחות פעמיים בזיקוק רציף, ומסונן בפילטרים מפחם פעיל. בחלק מהמותגים המובחרים מתבצע לעיתים שילוב של זיקוק דודי וזיקוק רציף. מאחר שבוודקה אין כמעט חומרים מלבד אלכוהול ומים, יש חשיבות מכרעת לאיכות התזקיק והרכבם המינרלי של המים הזכים המשמשים במהילתו. המים עוברים תמיד בדיקות איכות קפדניות, להבטחת האיכות הסופית של הכהיל. מקור המים הוא על פי רוב בקרחונים, מעיינות טהורים או מי שלגים.

 

קריטריונים לאיכות - תחושה “חלקה” בעת הלגימה. אין תקן בינ”ל לייצור וודקה, ומכאן שוודקה משובחת היא תזקיק טהור ונייטרלי.

 

צורת הגשה - מהמקפיא בכוס Double Shot (עדיף בכוס קפואה). הסיבה להגשת הוודקה מהמקפיא היא להקלה על הלגימה: הקירור מאט את התנדפות אדי האלכוהול ועושה את הלגימה “חלקה” יותר (עובדה זו נכונה לגבי כל תזקיק). כמו כן, מכיוון שהוודקה היא משקה עממי בארצות מזרח אירופה הקרות, נהוג להגישה בצורה המסורתית - קרה כקרח.

אם הנחת היסוד שכהיל נייטרלי כוודקה צריך להכיל רק את חומרי היסוד הבסיסיים ביותר, קרי, כוהל אתילי טהור ( C2H5OH ) ומים (H2O), כי אז הפקת וודקה מובחרת היתה מלאכה קלה. אך מסתבר שהשגת תחושת הניטרליות של הוודקה אינה דבר טריוויאלי, ולהרכב המינרלים, על אף כמותם המזערית, השפעה רבה על תחושה זו.

 

יצרני וודקה רבים מתהדרים בזיקוק דודי ולעיתים אף במספר רב של זיקוקים וסינונים, וזאת במטרה להשיג איכות גבוהה במיוחד שתבוא לידי ביטוי בחוסר ניחוח וטעם, ולגימה “חלקה” המאפשרת הנאה מתכונות האלכוהול ללא התחושה של חסרונותיו. שכלול שיטות ההפקה והשגת התוצאות המיוחלות, הביאו עם תחילת המילניום השלישי את מותגי העל המכונים “סופר פרימיום".

 

מותגי וודקה משובחים בקטגוריית “סופר פרימיום” ניתן להגיש גם בטמפרטורת החדר (מהמדף) בכוס Low Ball  שכן לגימתן “חלקה” מאוד גם כשאינן מקוררות.

 

החל מאמצע שנות ה 80- , בעקבות "אבסולוט", החלו יצרנים רבים לשווק וודקות ב”טעמים".

 

מאחר שהוספת חומרי טעם פוגמת בהכרח בטוהרת הוודקה, רווח השימוש בתמציות ריחניות חסרות טעם (מעין בשמים). לכן, וודקות “בטעמים הן בעצם וודקות בניחוחות.

 

יוצאים מכלל זה מותגי וודקה מתובלים בסגנון מסורתי כמו למשל: וודקה זוברובקה.

מכיוון שהוודקה הינה התזקיק הנייטרלי ביותר, נפוץ השימוש בה לכיהול (חיזוק) קוקטיילים.

 

בצפון אירופה התפתח ייצור וודקות מתובלות (בסגנון הוודקות המסורתיות) אשר זכו לשם "שנאפס" (בסקנדינביה Snaps , בגרמניה Schnapps )

Printer

צור קשר